חדשנות ויזמות ישראלית לעולם המתפתח – התעוררות והזדמנויות חדשות - דניאל בן יהודה

למעלה מ-3 שנים עברו מאז שהתחלתי לעבוד בתוכנית לחדשנות ופיתוח בינלאומי באוניברסיטת תל אביב ו-7 שנים מהיום בו הבנתי שפיתוח בינלאומי וחדשנות לעולם המתפתח אינם רק תחום עניין אישי, אלא מסלול מקצועי בו עלי להתמקד. אין ספק שתקופה זו הייתה לתקופה מכוננת בתחום בכלל, ובישראל בפרט; תקופה של מעבר מפיתוח שהתבסס על מענקים, תרומות ופעילות של עמותות וארגוני סיוע בינלאומיים לכזה המתבסס באופן גובר על חדשנות, יזמות, פעילות עסקית והשקעות. תקופה בה מעורבות של הסקטור הפרטי הפסיקה להיתפס כבעייתית והחלה להתקבל כהזדמנות למינוף פעילות הפיתוח ואף כאמצעי מרכזי למיקסום ההשפעה בעולם המתפתח. תקופה בה התבססו גישות מונחות חדשות דוגמת Impact investing, Social entrepreneurship, Crowd funding , Shared value, Sustainability וכו' שנולדו מתוך שינויי תפיסה בעולם העסקי ובעולם הפיתוח הבינלאומי. כל זאת לצד מהפך ביחס ל"מקבלי הסיוע", שכבר אינם נתפסים כקבוצות נזקקות פסיביות וחסרות השפעה אמיתית על תהליך פיתוחם לשותפים מלאים לדרך בעלי בעלות מלאה וזכות בחירה לכל אורך התהליך. תקופה ב-Base of the pyramid , 4 מליארד עניי העולם שמרוויחים מתחת ל-2.5$ ליום, כבר אינם נחשבים למסכנים חסרי כל שזקוקים לתרומה וסיוע אלא כשוק בעל צרכים ורצונות שמגלם כח קניה של 5 טרליון דולר לשנה.

במקביל לשינויים גלובאלים אלו בתפיסת תחום הפיתוח הבינלאומי ובעולם העסקי, החלה להרקם התעוררות/תנועה מחודשת של אלו המאמינים שפיתוח בינלאומי ותיקון עולם אינם שייכים לעברה הנשגב של ישראל, אלא צריכים להוות נרטיב מחודש למדינה ולעם היהודי. חברות, אנשי עסקים, יזמים ומשקיעים החלו אט אט להפנות את תשומת ליבם לעבר שווקי הדרום והמזרח בתקווה לאספקת מענה לאתגרים הגלובאלים הבוערים שמחתי לגלות זרם הולך וגובר של אנשים הפועלים מתחושת שליחות אמיתית, בעודם מפנים גב ל"כסף המהיר" של "עולם ההייטק"  ונוהרים בקצב גובר אל עבר עולמות חדשים של יזמות והשקעות חברתיות. לעיתים מדובר ביזמים סדרתיים שכבר נהנו מאקזיט אחד או שניים ולעיתים ביזמים מבריקים, צעירים ומבוגרים, שהחליטו להקדיש את חייהם וזמנם להשארת חותם על העולם ותירגום יכולותיהם העסקיות/טכנולוגיות ליצירת השפעה בת קיימא על העולם.

ולא די בכך, ככל שעברו השנים שמחתי ללמוד כי, בזכות אותה "התעוררות רוחנית", ובעזרת דחיפה קלה של מאזניי הכלכלה העולמית המשתנה, אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית כבר אינן יעדי סחר/סיוע רחוקים הנשלטים ביידי קומץ מאכרים אפרוריים אלא יעד ליגיטימי, ואף מועדף לעיתים, לחדשנות וטכנולוגיות ישראליות בתחומים של מים, חקלאות, בריאות, חינוך ואנרגיה מתחדשת.

ברגע אחד התעוררו אזרחי מדינת ישראל והבינו לפתע את הפוטנציאל העצום שגלום באומת הסטארטאפ, ובמפגשה עם אתגרי העולם המתפתח ועם עברה המפואר בעולם הפיתוח הבינלאומי ויכולותיה הנשכחות בתחומי החקלאות, המים, הבריאות וכו'. על טפטפות, רפתות ולולים כבר שמעתם, אולם הסיפורים היותר מעניינים לטעמי טמונים במיזמים הקטנים והחדשניים שצצו בעשור האחרון, ומהווים דוגמת מופת לעתידה של התעשייה הישראלית ולמה שאנחנו באמת יכולים להציע לעולם – חדשנות טכנלוגית, חשיבה יצירתית, פתיחות מחשבתית ויזמות יוצאי דופן בעלי פוטנציאל אדיר לפיתוח מוצרים, שירותים וטכנולוגיות נדרשות והבאת לשווקים נשכחים. הלא כאן טמון סיפור ההצלחה הישראלי האמיתי. אל לנו להסתפק בפרסומות ביוטיוב ובאפליקציות לנערים מפונקים במערב. עלינו לנצל את היכולות והכלים העומדים לראשותנו ואת עמדתנו הייחודית מבינה גיאוגראפית, אקלימית והיסטורית ולשאוף להפוך למוקד חדשנות לעולם המתפתח. כמו שסול סינגר, מחבר Startup Nation נוהג לומר – Silicon Valley will always be the innovation Hub for the west but we should become the leading hub for the rest או במילים אחרות Become a silicon wadi- מוקד למתן מענה לצרכי העולם המתפתח ולפיתוח פתרונות טכנולוגיים, מוצרים, מערכות ושיטות להתמודדות עם צרכיהם הרבים.

הדוגמאות רבות מספור, כך שאזכיר רק את אלו שאינן זוכות לרוב לבמה תקשורתית בישראל ושאותן הייתה לי הזכות ללוות בתהליך היוולדן. ממיזמי מים באזורים נדחים בהובלת waterways, מערכות התפלה וטיהור מים SunDwater, דרך טיפול בשפכים Ayala water and Ecology ועד פרוייקטי חקלאות חדשניים דוגמת LivingGreen, Tal Ya, ו-FairPlanetSeeds. מפיתוח מערכות סולאריות מתקדמות Nova-Lumos, מערכות תאורה  Globe Light & Water System ופרוייקטי אנרגיה מתחדשת Arava Power ועד סלילת דרכים וכבישים בצורה ידידותית לסביבה ולחברה - AnyWays Solutions. מאמצעים למניעת הדבקות באיידס PrePex , רפואה מרחוק ewavemd דרך טכנולוגיות חינוך University of the people, globisens, Appleseeds   ועד למומחיות בpost harvesting  FTIChttp://www.ftic.co.il/, איתור מוקשים GEOMINE ורבים נוספים שעמלים על מנת לספק מענה בר קיימא לאתגרי העולם המתפתח. יש לציין כי אין מדובר בחברות המספקות פתרונות טכנולוגיים בלבד אלא לעיתים בעמותות ובחברות שמציעות פתרונות קיימים בדרך חדשנית ובמבנה ייחודי שמהווה את הבסיס להצעת הערך שלהן למול שווקים, כל זאת לצד מאות מומחים ישראלים המספקים שירותי ייעוץ לממשלות, ארגונים וחברות ברחבי העולם המתפתח ובשלל תחומים.

בראיה לעתיד אני מצפה בכליון לשמוע סיפורי הצלחה ישראלים עם השפעה מרחיקת לכת על העולם ושיובילו לצמיחה מחודשת תחום הפיתוח הבינלאומ בישראלי ולצמיכה של סקטור עסקי חדש בתחום המונע לא רק ממנעים עסקיים אלא גם ממניעים ערכיים ואתיים עמוקים.

אני מזמין אותכם לקרוא, לשתף ולתרום לבלוג זה ומעל הכל לקחת חלק פעיל בעיצוב עתיד ישראל בתחום.

הכותב, דניאל בן יהודה, עובד כמנהל פיתוח קהילה בתכנית לחדשנות ופיתוח בינלאומי באוניברסיטת תל אביב, ממקימי חברת DevTechHub ומיוזמי קהילת IsraelDev.